לוי נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי הרכב המעורב ותמונות זירת האירוע התאונתי ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, ראיתי מקום לקבוע כי דין התביעה להתקבל ביחס לאחריות עדת הנתבעת לתאונה אך לא לעניין הנזק הישיר אותו מעיד אני ע"ס 450 ₪ בלבד כעלות חוות דעת שמאי התובע בהתאם לחשבונית המס שהוצגה על ידו בתיק.

לאחר זיקוק עדות העדות ויתר הראיות בתיק ובכללן תמונות זירת התאונה, הגעתי לכלל מסקנה כי התאונה אירעה כגרסת נהגת התובע, היינו בעת סטיית רכב הנתבעת מהנתיב השמאלי לימני שבו רכבה עם האופנוע שברשותה.

חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בין היתר בעובדה שאין בהודעתה הטלפונית של עדת הנתבעת כל אזכור אודות נתיב הנסיעה שבו נסעה עובר לתאונה והעדרו של אזכור כאמור מצוי גם בכתב ההגנה מטעמה.

זאת ועוד, איני מקבל את עמדת נהגת הנתבעת כי על אף שהביטה במראה הימנית (דבר שכלל לא אוזכר בטופס הודעתה) לא הבחינה ברוכבת אופנוע התובע מימין לה היות ו- "היא כנראה היתה בשטח המת" (עמ' 3 שורה 15 לפר' הדיון). הנתבעת נהגה במכונית פרטית, יחסית קטנה, ועל כן אין לקבל כל טענה ביחס ל"שטח מת" המצוי מימין לרכבה ובאותה נשימה להסיק כי התבוננה במראה הימנית. ברי כי מבט שכזה היה מביאה להבחין ברכב התובע, יהא נתיבו אשר יהא.

זאת ועוד, עדת הנתבעת העידה כי הזיזה את רכבה לאחר התאונה ע"מ שלא להפריע לפונים ימינה ( (עמ' 4 שורה 23 לפר' הדיון). תמונה שסומנה נ/1 מעידה על מנח רכב הנתבעת לאחר הזזתו בעת שזה מצוי במקביל למדרכה שמימין כשחלקו האחורי יחסית מרוחק למדרכה זו.

דבר זה מתיישב עם גרסת עדת התובע בסוגיית הפנייה של רכב הנתבעת מהנתיב השמאלי לימיני ,שכן זהו הנתיב היחידי המאפשר העמדה ישירה של רכב במקביל ויחסית רחוק מהמדרכה הימנית, בהנחה שלא נסתרה כי רכב זה הוזז פעם אחת לאחר התאונה טרם שצולם. אילו רכב הנתבעת היה נוסע בנתיב הימני ובצמידות למדרכה (כעדותה של עדת הנתבעת שהעידה על מרחק של כחצי מטר מהמדרכה הימנית לרכבה טרם שפנתה ימינה -בעמ' 3 שורה 15 לפר' הדיון) ופונה לאחר התאונה ימינה, אזי אך סביר והגיוני כי לנוכח מיקום התאונה בקרבת הפנייה ימינה, היינו צפויים לראותו מונח בצמידות רבה יותר למדרכה מימין זאת להבדיל מהקבלתו באיזון למדרכה כפי שהתגלה בתמונה. במילים אחרות, אני מקבל לעניין זה את עמדת עדת התובע לפיה בכדי לקיים העמדת הרכב במצבו הנוכחי לאחר התאונה, יש צורך לפנות עימו באמצעות זווית קהה המתאפשרת מהנתיב המרוחק לפניה ימינה שהינו כאמור הנתיב השמאלי ולא הימני של מסלול הנסיעה.

זאת ועוד, אף אם היינו מקבלים את גרסת נהגת הנתבעת ביחס לנתיב שבו נסעה עובר לתאונה, התרשמותי הינה שממילא ביצוע הפנייה ימינה על ידה היה רשלני. כך הוכח כאמור כי העדה לא התבוננה במראה טרם שפנתה עם רכבה ימינה ואף בהמשך הוכח כי כלל אינה זוכרת האם אותתה טרם שפנתה (שם, בעדותה הראשית בעמ' 3 שורה 17 לפר' הדיון מהיום). כמו כן הוכח בהתאם לתמונות נזקי רכב התובעת ועדותן של העדות כי הפגיעה ברכב הנתבעת עקב נפילת האופנוע היתה בדלת הימנית קדמית, לאמור, עובר לפגיעה בו האופנוע היה מצוי עם חלקו הקדמי במקביל לרכב הנתבעת. משמעות הדבר הנלמדת היא שבכל שלבי שרשרת האירועים שקדמו לתאונה, אין עדות אחת פוזיטיבית שתוכיח כי נהגת הנתבעת הביאה בחשבון את המצאותו של האופנוע מימין לה טרם שהסיטה את רכבה לכיוון זה יהא מיקומם של הרכבים אשר יהא. בהקשר לכך, זכאית נהגת התובע להנות מהחזקה הטמונה בתקנה 122 לתקנות התעבורה המאפשרת לרוכב אופנוע לנסוע בצמידות לרכב אחר על מנת לעבור על פניו כדין בסברה בצדק, כי בהעדר סימנים מקדימים פניו של זה קדימה.

באשר לנושא הנזק חלוק אני עם התובע. את דעתי בעניין זה הבעתי במהלך הדיון היום. הבהרתי כי אין בזיכרון הדברים שצורף כראייה לתיק המעיד על מכירת האופנוע במחיר יחסית נמוך ממחירו בשוק, בכדי ללמד אודות התקיימותו של קשר סיבתי שבין התרחשות התאונה לנזק בפועל.

זיכרון הדברים אינו מאזכר ולו במילה אחת את דבר רכישתו של האופנוע במחיר נמוך ממחירו בפועל בשל קרות האירוע התאונתי. רוכש האופנוע מר בן אבו חביב לא הובע לעדות לעניין זה ואף לא הוכח כי התובע תיקן בפועל את האופנוע ולכן נשא בנזק הנתבע מכיסו.

התובע זכאי עם זאת לנזק הישיר היחידי שהוכח כי שולם והוא עלות חוות דעת השמאי מטעמו בסך 450 ₪ שכן לעניין זה צורפה חשבונית מס.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעת, תשלם לתובעת את סך הנזק הישיר בסך 450 ₪, בצירוף הפרישי ריבית והצמדה למדד מיום 30.6.11 (מועד התגבשות הנזק בהתאם לחוו"ד השמאי), שכ"ט עו"ד בסך 1,250 ₪, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר עדת התובע בסך 400 ₪.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין בדואר לצדדים.

בנוסף יש לסרוק את יתרת תמונות זירת האירוע התאונתי שהוצגו על ידי התובע.

ניתן היום, כ' טבת תשע"ד, 23 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: